1בית דין שהורו בטעות ונודע להם שטעות הורו אלא ששכחו עצמו של חטא ר"ל שהם ידעו ששגגו בדבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת אבל אינם זוכרים גוף החטא אם בחלב הורו אם בדם הורו אע"פ שהעם ידעו במה שגגו ושבמה שהורו שגגו ומודיעים להם אין זה בדין הוראה שנאמר ונודעה החטאת ר"ל שיודע למורים ולא שיודע לחוטאים אבל כל שהוא כן מביאין החוטאים קרבנות יחידים וי"מ דבר זה בשאכלו הצבור חלב ודם אחת בהוראה ואחת שלא בהוראה והבית דין שכחו מה הורו והכל אמת וי"מ דבר זה בשאף העם לא ידעו:2מי שהיה חלב ונותר לפניו ואכל אחד מהם ואינו יודע איזה אכל וכן אשתו נדה ואחותו בבית ואינו יודע איזה בעל אין זה מביא חטאת שנאמר ונודעה החטאת עד שיודע עצמו של חטא ודין אשם תלוי אין כאן שהרי נודע לו בודאי שחטא וכל שנודע לו בודאי שחטא אינו בדין אשם תלוי שאין אשם תלוי אלא במי שנסתפק לו אם חטא אם לא חטא ומ"מ בית דין שהורו ונסתפק להם אם שגגו אם לאו אין חייבין כלום שנאמר ונודעה החטאת:3המתעסק בשבת ר"ל שנתכוין לחתוך את התלוש וחתך את המחובר אע"פ שהוא מתכוין לחתיכה מכל מקום הואיל ולא נעשית מחשבתו פטור לא חייבה תורה אלא במלאכת מחשבת והרי זה אינו אלא כמתעסק ומ"מ בחלבים ובעריות אף המתעסק חייב שכבר נהנה:4מן התורה טבול יום נכנס במחנה לויה ובימי יהושפט גזרו עליו שלא ליכנס והוא שאמרו ויעמד יהושפט בקהל יהודה וירושלם חצר בית י"י החדשה מאי חדשה שחידשו בה ואמרו טבול יום לא יכנס במחנה לויה ובמסכת כלים אמרו עזרת נשים מקדשת מן החיל שאין טבול יום נכנס לשם:
